דרכי מניעה וחשיבות הטיפול

כפי שהוסבר בחלק הקודם ("ביטויי המחלה ואיבחונה"), במקרה של הידבקות קלאסית בתולעת הפארק (שיעול, פליטות וכו') יעבור הכלב בדיקה אנדוסקופית לחיפוש הנודולים שנוצרו בוושט.
כאשר הנודולים נראים חלקים ו"תמימים" מתחילים טיפול באמצעות אותו החומר המשמש לטיפול המונע אך בתדירות גבוהה יותר.
ישנם פרוטוקולים רבים לטיפול אך בדרך כלל מדובר על טיפול שבועי למשך כחודשיים, ואחריו טיפול חודשי עד שחוזרים לטפל טיפולי מנע בלבד
(לרב, על מנת להיות בטוחים שניתן לסיים את הטיפול, חוזרים על האנדוסקופיה כדי לראות שהוושט חזרה למצבה הנורמלי).
כאמור, לפעמים הנודולים עוברים התמרה סרטנית ואז יש צורך בטיפול יותר אגרסיבי והתמודדות עם הסרטן. לצערינו, לפעמים לא ניתן במקרים של התמרה סרטנית.

לאחר אבחון הבדיקה

במקרים של נדידה אל עמוד השדרה, לאחר איבחון הנגיעות בתולעת הפארק על ידי וטרינר מקצועי (לרב, נוירולוג מומחה),
יקבל הכלב טיפול דומה לטיפול בהידבקות "קלאסית", אם כי במקרים של פגיעה בעמוד השדרה התחלת הטיפול תכלול,
בדרך כלל, טיפול יומי על פני כמה ימים ואחריהם מעבר לטיפול שבועי ואחריו חודשי.בנוסף לטיפול, הכלב יצטרך לעבור גם טיפול פיזיותרפי/הידרותרפי על מנת לשקם את ההליכה שלו.

הצלחת הטיפול במחלה עצמה כרוך באיבחון נכון ובזמן הנכון, בבדיקות יקרות, בהרדמה מלאה וזריקות רבות לכלב והדבקות במחלה אף עשויה להיות קטלנית.
לכן, כשזה נוגע לטיפול בתולעת הפארק, אין ספק שהטיפול הטוב ביותר הוא טיפול מונע (ואת זה יגיד לכם כל וטרינר מקצועי בתל אביב).
טיפול מניעתי נעשה באמצעות זריקה כל חודשיים. 

בהזדמנות זו נציין כי ישנם גזעים מסויימים של כלבים אשר נושאים מוטציה בגן MDR1, שלא מאפשרת להם לקבל את הזריקות נגד תולעת הפארק.
הגזעים הקלאסיים שרגישים לחומר הם כלבי רועים (קולי, בורדר קולי, רועה אוסטרלי וכו') אך גם גזעים מעורבים.
במידה והוטרינר יחשוד שהכלב עשוי להיות נשא הוא יציע לכם בדיקת דם לבירור המצב הגנטי של הכלב. במידה ובדיקת הדם תראה שהכלב אינו נושא את המוטציה,
הוא יוכל לקבל את הזריקה כמו כל כלב אחר. במידה ויתברר שהוא נושא את המוטציה הוא יקבל טיפול באמצעות אמפולות או כדורים אשר גם אפקטיבים נגד תולעת הפארק. 

מניעה של תולעת הפארק

 לצערנו, לא קיים חיסון נגד תולעת הפארק ולכן הדרך היחידה למנוע מכלב לחלות היא:
• טיפול מונע בזריקה אחת לחודשיים. המלצתנו לטפל נגד תולעת הפארק אחת לחודשיים מתבססת על הנחיות בית החולים הוטרינרי בבית דגן.
• כמו כן, חשוב מאד לאסוף את הצואה, לא לאפשר לכלב להסתובב חופשי ואף לשים זמם ("מחסום") על פיהם של כלבים האוכלים כל מה שנקרה בדרכם על מנת למנוע את התפשטות המחלה.